ערב לזכרו של ד"ר חזי כהן ז"ל

לאחרונה התקיים במוסד ערב מרגש לזכרו של ד"ר חזי כהן ז"ל אשר נפטר בחודש אוגוסט. ד"ר כהן היה מחלוצי והוגי שיטת הטיפול החדשנית והייחודיות שהפכה את בית הילדים למוביל בתחומו, בטיפול בילדים במסגרות חוץ ביתיות בישראל, וזכה להכרה בינלאומית.

הערב כלל שלושה חלקים, פגישה של ההנהלה עם משפחתו של חזי, סיור בפנימייה ואירוע זיכרון עם קולגות, חברים ואנשי מקצוע מהעבר וההווה. בחלק הראשון מנהלי הפנימיות, המנכל"ית ומנהלת בית הספר שיתפו, כל אחד בתורו, בהיכרות שלו עם חזי וההשפעה של חזי על עבודתו. כמו כן דיברו על מה ששונה בפנימייה בתקופה זו ואיך העבודה היומיומית משמרת את רוח העבודה של חזי.

את הסיור העבירה נכדתו של חזי שנמצאת השנה בשנת שירות בפנימייה. היא הראתה למשפחה את בית הספר ואת ביתני המגורים, סיפרה על העבודה היומיומית והסבירה איך שיטת הטיפול הייחודית שפיתח סבא שלה, "הטיפול במרחב החיים", מתבטאת בכל אינטראקציה עם הילדים. עבורה שנת השירות מאוד משמעותית ומרגשת, ממשיכה את דרכו של סבא, כאשר הסיפורים שגדלה עליהם והדמיון הופכים למציאות. חזי זכה לדעת שנכדתו תעביר את שנת השירות בפנימייה, שיתף אותה בסיפורים, תמך בבחירה שלה והבין היטב לקראת מה היא הולכת.

בחלק השלישי התאספו אנשי מקצוע מכל התחומים כדי לחלוק זיכרונות. אנשי צוות הפנימייה לדורותיהם הגיעו, אנשים שעבדו עם חזי לאורך השנים, בנקודות זמן שונות בקריירה שלו. תחילה הוצג סרטון שקיבץ בתוכו קטעי ראיונות של חזי. הסרטון הפגיש את הקהל עם נקודות מבט אישיות בחייו של חזי. לאחר מכן מספר אנשים נשאו דברים וספרו על היחסים שלהם עם חזי. כולם הציגו דברים אישיים, נוגעים ללב ומאוד מרגשים. בין הדוברים היה חבר יקר של חזי שדיבר בהתרגשות רבה על החברות שהייתה בניהם, ושילב בדבריו קטעי שירה. מטעם המשפחה נשא דברים אלדד, בנו של חזי. בין הדברים שאמר, היה מעניין לשמוע על החוויה שלו כבן של מנהל הפנימייה, כאשר המשפחה כולה גרה בפנימייה, איך היה זה עבורו לגדול לצד וביחד עם הילדים בפנימייה.

איציק, המשמש עכשיו כמנהל פנימייה, דיבר על האופן שבו חזי טיפח אותו בתור מדריך דרך מכתבים ופתקים שחזי השאיר לאיציק, אותם הוא שמר. היחסים בניהם היו כמו של אב ובן, וכל שנה ביום ההולדת שלו חזי נהג להתקשר אל איציק לאחל לו מזל טוב. אורי, מנהל הפנימייה השנייה, דיבר על נקודות מפגש מקצועיות דרך זיכרונות שאסף מאנשי צוות ותיקים. אורי דיבר על האופן שבו חזי המנהל היה מצליח להישאר אישי עם האנשים שעבדו תחתיו. לאורך השנים, גם אחרי שיצא לגמלאות, היה מתקשר לאורי להתעניין בקורה. אילן בר-אב, מנהל הפנימייה לשעבר ויהודה לוי, יו"ר העמותה הנוכחי, דיברו כל אחד בתורו על עקרונות אותם פיתח חזי שעוד נשארו מהתקופה של חזי, כמו לדוגמה: מה שחשוב זה התהליך ולא התוצאה; כל איש צוות משמעותי ויש לו תפקיד בשיקום של הילד; עקרונות הקביעות, הקשר והתקשרות; לברוא את המוסד מחדש ועוד.

הערב היה מאוד עוצמתי ומסעיר, מפגש של אנשים מנקודות זמן שונות בהיסטוריה המדברים באופן דומה. מעורר את המחשבה מה נשתמר מהשיטה שאותה פיתח חזי, ומה השתנה. מהדברים השונים שנשארו, ניתן לראות שהעקרונות אותם הנחיל חזי חזקים ועדיין מאוד אקטואליים ורלוונטיים גם בימינו. 

---

---

שנת שירות ב"הרי ירושלים" – קומונה ט'

לעשות שנת שירות בפנימיית "הרי ירושלים" זו חוויה משמעותית ועוצמתית שבה 8 נערות ונערים בני 18, שרק סיימו תיכון, יוצאים מהבית ומגיעים לפנימייה. 8 חבר'ה שלא מכירים אחד את השני בכלל מתקבלים לשנת שירות אחרי מיונים מאוד אינטנסיביים. הם עוברים לגור ביחד ובעצם צריכים ללמוד להסתדר. כל אחד בא מהעולם שלו, עם האישיות שלו והשגרה שלו, והם צריכים ללמוד לחיות ביחד במסגרת מאוד אינטנסיבית במשך 11 חודשים.

שנת שירות ב"הרי ירושלים" לא קלה כלל. כל ש"ש (כינוי לנער/ה בשנת שירות) מצוות ליחידה שאותה הוא מלווה במשך כל תקופת השירות והופך להיות חלק בלתי נפרד של הצוות הישיר של הקבוצה. הם מקבלים אחריות רבה בתוך היחידה, מלווים את היחידה ביום יום, בעיקר בשעות אחר הצהריים בביתנים. אנשי הצוות שומרים עליהם ועוזרים להם לתפוס מקום מיוחד בחייהם של הילדים, תוך כדי הימנעות מעימותים עם הילדים. הילדים רואים בש"שים דמות שונה משאר אנשי הצוות. יש להם תפקיד מיוחד, הם "האחים הגדולים" של הילדים. הם מלווים את הילדים בפן הרגשי, ליווי אישי של אחד על אחד, דמות מבוגרת שיותר קרובה לגיל שלהם מאשר שאר אנשי הצוות הישיר. הם מכירים את הילדים מקרוב, בטוב וברע, והם שם כדי לתת להם תמיכה רגשית. הם נחשפים לסיפורים הקשים של הילדים, ונושאים את הסיפורים האלה איתם, דבר לא קל בגיל כה צעיר. לכן הש"שים מקבלים מעטפת של תמיכה, אם זה הדרכה אישית פעם בשבוע שמעביר אחד מאנשי צוות ההיגוי של הקבוצה, אם זה הדרכה של כל הקומונה שמובילים רכז ופסיכולוגית, אם זה תכנון שבועי עם המדריכה שמלווה אותם ואם זה שיחת קומונה שבועית יחד עם רכזת הפרויקט. ובסופו של יום, יש להם אחד את השנייה, כדי להתפרק, לכעוס, לבכות וגם לשמוח. התחושה של הש"שים היא שלא משנה כמה היום היה גרוע, הם לא יישארו עם זה לבד. החוויות והקשיים שלהם אמנם קורים בקבוצות שונות, אבל הם מספיק דומים כך שהם יכולים להזדהות אחד עם השני, לשתף ולפרוק.

מכיוון שכל ש"ש מצוות ליחידה אחרת והעבודה של הקומונה היא לא עבודה קבוצתית, חשוב לתת להם את המקום של עשייה משותפת, ולכן יש להם זמנים קבועים בשבוע שמוגדרים זמן קומונה, לבילוי משותף בתוך הפנימייה או מחוצה לה. בנוסף הקומונה אחראית במהלך השנה על כמה פרויקטים גדולים, שבהם הם מארגנים פעילויות לכלל הילדים, כמו בפורים ושבועות. 

מתוך שיר שכתבו הש"שים של קומונה ט':

אל תגידו לי שנת שירות בהרי ירושלים
תגידו לי
בני ברית
בית הילדים
בית הילדים הרי ירושלים
בית הילדים הרי ירושלים לשעבר בני ברית

אל תגידו לי קומונה
תגידו לי
8 אנשים עם 0 מכנה משותף שלומדים להכיר אחד את השנייה.
תגידו לי
קירות קרטון
קופסת גפרורים
מקלחת של בית מלון

...

אל תגידו לי התארגנות ערב 
תגידו לי 
לגלות שיש לך 10 ידיים. 
תגידו לי 
הזמן הכי רגיש של היום לטוב ולרע. 
...
תגידו לי
רגעים קטנים של חיבור עם הילדים. 
תגידו לי 
רגעים של לתפוס את הראש ולנסות להבין באיזה דרך הפעם נצליח לעזור. 

אל תגידו לי זמן אורות 
תגידו לי 
לעבור להגיד לילה טוב לילד ילד. 
תגידו לי 
אורות קטנים.
תגידו לי 
רגע אחרון של חיבוקים איתם.

אל תגידו לי שנת שירות בהרי ירושלים 
תגידו לי 
לפרוק בהדרכה עם עמירן וקרן לדעת שמזל שהם שם.
תגידו לי
תכנון עם איילין שתמיד יתחיל בסבב מה נשמע ותרצה באמת לשמוע מה עובר על כל אחד. 
תגידו לי 
להרגיש שרואים אותך.
תגידו לי 
לקלוט שאני מדברת טיפולית עד שבא להקיא.
תגידו לי 
 ״אני רוצה להגיד ש…״  
תגידו לי 
״הוא לא מגייס״ 
תגידו לי 
״אני רואה שקשה״

בעיקר תגידו לי שאיזה מזל שאנחנו עושים את השנת שירות שלנו בבית הילדים הרי ירושלים לשעבר בני ברית.

אנחנו רוצים להגיד תודה למור, איילין, עמירן, קרן, המדריכים, העוסים, וצוות הביתן על התחלה שנה מופלאה.

---

---

טיולי פתיחת שנה - והפעם יחידת שחר

במהלך החודש האחרון יצאו כל הקבוצות לטיולי יחידה. טיולים של יום באתרים שונים כמו נחל פרת, גן החיות, האקווריום ועוד. קבוצת שחר, שזו שנתם הראשונה בפנימייה, יצאה לטיול יחידה ראשון. זו הייתה הפעם הראשונה שהילדים יצאו כקבוצה מחוץ למוסד. ההתרגשות הייתה גדולה והיו הכנות רבות לקראת הטיול, ביקור בגן חיות. כל ילד ואיש הצוות שליווה אותו התכוננו יחד, בחרו חיה שאותה הציגו לקבוצה ועשו הפעלה לכל שאר הקבוצה. התחושה שהם מעבירים תוכן ושכולם מקשיבים להם גורמת להם לתחושת שייכות, הצלחה וסיפוק. הטיול עצמו היה מהנה מאוד, הקבוצה הספיקה לעלות גם על הרכבת ואפילו מזג האוויר האיר להם פנים.

---

---

ביקור של שר התרבות והספורט

לאחרונה זכינו לביקור מיוחד ומרגש של שר התרבות והספורט חילי טרופר. בביקור נחשף השר לעבודה של הפנימייה, בפרט לתכניות התרבות והספורט, השתתף בשיעור ספורט וביקר בחדר המוזיקה, שם המקהלה שרה לכבודו את השירים "רוח סתיו" ו"יש בי אהבה". הילדים התרגשו מאוד מהמעמד, ולמרות זאת שרו מכל הלב וריגשו את כולם.

מהתרשמותו של השר:

"ירדנו, הילדים ואני, לכמה שכיבות סמיכה בחצר פנימיית הרי ירושלים. פגשתי במקום ילדים שאספו בחייהם הקצרים מספיק כאבים וצלקות לכמה וכמה מחזורי חיים.

אבל ראיתי בהם גם נצנוצים של אור ורסיסים של תקווה.

וכמובן פגשתי סביבם אנשי ונשות צוות שלא מוותרים ועוזרים לאור להתגלות ולתקווה להתממש.

תודה על ביקור משמעותי."

תודה רבה לחילי טרופר שבא לבקר בפנימייה.

---

---

יוגה כחלק משיעורי ספורט

בשיעורי הספורט בבית הספר עם המורה ציפורה, המורה משלבת יוגה בתוך השיעור. המורה, שמאוד מתחברת ליוגה, בחרה לעשות את זה עם הילדים מכיוון שיוגה עוזרת רבות בהתמודדות עם פוסט טראומה. יש ילדים שמתחברים יותר, וכאלה שמתחברים פחות, אבל אחרי תקופת ההסתגלות, זה כבר נהפך להיות חלק קבוע מהשיעור והם משתפים פעולה. סגנון היוגה הוא בעיקר אסאנות, התנוחות השונות שדורשות שיווי משקל וקואורדינציה, תורמות לגמישות ולזרימת הדם בגוף, חיבור לאדמה ולעצמינו. התנוחות השונות של היוגה מותאמות לילדים, ומקבלות שמות שהילדים יכולים להתחבר אליהם. לדוגמה, את תנוחת העובר הילדים מכירים כתנוחת העכבר. העיסוק בנשימה קורה בצורה ספונטנית, תוך כדי הפעילות, בנוסף לתרגילי מיינדפולנס ומדיטציה שונים. ב-5 דקות האחרונות מסיימים עם שוואסנה, תנוחת "הגופה" או כפי שהילדים מכירים "תנוחת הכוכב", תנוחה של הרפייה ושחרור. לראות את הילדים שוכבים על הרצפה בשקט וברוגע זה רגע נהדר ומרגש שלא קורה הרבה בבית ספר.

---

---

קידום האמנות והתרבות בבית ספר לחינוך מיוחד של "הרי ירושלים"

החשיפה לעולם האמנות והתרבות חשובה מאוד ונחשבת לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימוד בבית הספר לחינוך מיוחד של "הרי ירושלים". קידום לאמנויות ולתרבות והעיסוק במגוון אמנויות מאפשר לילדים ביטוי מילולי ובלתי מילולי, הוא מרפא ומעלה את הביטחון והערך העצמי ולוקח אותם למחוזות אחרים.

צוות בית הספר שם דגש על חשיפת הילדים לעולמות ידע ותוכן אשר לא היו חשופים אליהם קודם לכן כדי לקדם את הילדים, להביא אותם להישגים לימודיים ולעורר את סקרנותם. במהלך העבודה עם הילדים בתחומי האמנות השונים, מתגלים ילדים עם כישרונות מיוחדים, ילדים בעלי קול מרשים, בעלי כשרון בצילום, ציור, הבעה בכתב וכו'. אנחנו משתדלים להעניק תנאים מיטיבים עבור אותם ילדים כדי לבטא את כשרונם, כמו לדוגמה יציאה לחוג ציור במוזיאון ישראל, קבלת מלגות הצטיינות ועוד.

חשיפת הילדים לאמנות ולתרבות היא חלק בלתי נפרד ומשמעותי בהוויה הבית ספרית, היא גורמת לילדים לגאווה רבה ומעוררת בהם את הביטוי והייצוג העצמי. בית הספר מקצה משאבים רבים לטובת קידום האמנות והתרבות. בבית הספר פועלים 4 חדרי אמנות, חדר מוזיקה מאובזר בתופים, קלידים, דרבוקות, גיטרות ועוד וכיתת פסיכודרמה מלאה בתחפושות ואביזרים. מתקיימות פעילויות תרבות בתוך בית הספר כמו מפגשי סופרים, ביקורים של מוזיקאים, תאטרון ועוד. בנוסף, הילדים נחשפים לפעילויות תרבות בקהילה כמו ביקורים במוזיאון ישראל, ביד ושם, בכנסת ישראל, במוזיאון הרצל ועוד. הביקורים באתרי תרבות משמעותיים ביותר עבור הילדים. בנוסף לחוויה עצמה של הביקור באתר, שבו הם נחשפים לתרבות, אמנות והיסטוריה, הילדים מתנסים ביציאה מהפנימייה, לרוב בתחבורה ציבורית, שם הם לומדים איך לקנות כרטיס לאוטובוס, באיזה תחנה יורדים וכיו"ב. הרבה פעמים הביקור במוזיאון ישראל נעשה בקבוצות קטנות של עד 5 ילדים, ובכך הביקור הופך לאינטימי יותר, ונעשה בצורה הרבה יותר חופשית. מכיוון שלרוב, ילדים אלו לא מבקרים במוזיאונים יחד עם משפחותיהם, חשוב לנו שהילדים יחוו זאת, כמו ילדים אחרים בני גילם.

האמנות המעשית בבית הספר נוגעת בתחומים כמו מחול, נגרות, צילום, וידאו וקולנוע, מוזיקה ואמנות. בבית הספר מתקיימים שיעורי מחול לבנים ובנות בשתי קבוצות גיל. דרך הריקוד הילדים משפרים את דימוי הגוף והדימוי העצמי. הילדים נחשפים לסגנונות שונים של מוסיקה וריקוד, לומדים ריקודים שונים ואף מופיעים איתם מול בית הספר.

חלק מהנערים והנערות בחטיבת הביניים נוסעים פעם בשבוע לבית ספר מוסררה לסדנת צילום. הם מתנסים בטכניקות צילום, לומדים לתפעל מצלמה על כל הפונקציות שלה, מפתחים תמונות בחדר חושך ועוד. במקביל מתקיימת בפנימייה סדנת וידאו שבה הילדים נחשפים לעולם תוכן עשיר ולכלי החשוב של הווידאו שדרכו אפשר להעביר מסרים שונים ולתת ביטוי ליכולות השונות של הילדים; צילום, עריכה, בימוי, הפקה משחק ועוד.

ישנם ילדים שמשתתפים בסדנאות פימו ונגרות, כאן מתאפשר לילדים להתנסות בתחומי אמנות שונים שסביבם, לאפשר להם חוויות הצלחה דרך האמנות ולחשוף אותם לתחומים חדשים. הסדנאות ניתנות כבחירה לילדי החטיבה והם מועברות בקבוצות עבודה קטנות.

בנוסף לסדנאות הבחירה, כל ילד בפנימייה מגיע לשעתיים שבועיות של אמנות אשר מועברות על ידי מטפלות באמנות בעלות הכשרה מעמיקה בתחום האמנות והטיפול. בשעות האמנות הילדים נחשפים לאמנים שונים, לתחומי יצירה ולטכניקות שונות. האמנות מהווה כלי ליצירת חווית הצלחה והעצמה בעולמם הרגשי המורכב של הילדים. באמצעות האמנות הם מעבדים תכנים ורגשות בדרך יצירתית. בבסיס העבודה של המטפלות באמנות נמצאת ההכרה בכוח המרפא של האמנות, תמיכה ביצירת דימויים וסימבוליזציה, וחשיבותם של אלו להתפתחות הילד. הילדים מוזמנים לשחק וליצור מתוך עולמם הפנימי בחדר מאובזר היטב בחומרי יצירה רבים ומגוונים כמו גם יצירות של אמנים ויצירות של חבריהם.

גם המוזיקה מקבלת מקום משמעותי בחינוך בבית הספר. בבית הספר משולבים בשיעורי החינוך שירים העוסקים בעולמם הרגשי של הילדים שנכתבו במהלך השנים על ידי איש צוות של בית הספר. גבי, שעובד כבר 30 שנה בבית הספר, הוציא מספר אסופות שירים שעוסקות בין היתר גם בעבודה החינוכית הנעשית בבית הספר. שירו "רוצה לשמש דוגמה" אף זכה ללחן ומקהלת בית הספר שרה אותו באירועים שונים.

בנוסף, מתקיימים שיעורי מוזיקה בחדר מוזיקה העשיר בכלי נגינה שונים. הילדים לומדים לנגן בכלים השונים, לשיר, לכתוב שירים ולהלחין. השיעורים פותחים לילדים עולם מוזיקאלי שבו הם מבטאים את עולמם הפנימי ורגשותיהם.

מקהלת בית הספר, שפעילה כבר 11 שנים, מלווה על ידי המורה למוזיקה ומורה מבית הספר. המקהלה מופיעה בטקסי בית הספר השונים ומשתתפת כל שנה בכנס מקהלות של החינוך הרגיל. במסגרת המקהלה הילדים נחשפים לנכסי תרבות רבים, לכותבים ומלחינים ישראלים מפורסמים.