היסטוריה

היסטוריה

בית הילדים "הרי ירושלים" החל את דרכו בשנת 1943 בשמו המקורי "בני ברית", כמקלט לקבוצת בנים ובנות ניצולי שואה, שהיו חלק מילדי טהרן.

ילדי טהרן ,קבוצה של כ-800 ילדים ניצולי שואה, היו הראשונים שמצאו את דרכם לישראל מאירופה הכבושה. מסעם החל ב-1939 כשמשפחותיהם ברחו מפולין לרוסיה. במסווה של מהגרים פולנים, הילדים שהושמו בבתי יתומים נוצריים בפולין הועברו לטהרן שבאירן. שם המתינו להם פעילי הסוכנות היהודית שב- 1943 שלחו אותם לארץ ישראל באניות וברכבות.

הילדים, שנפרדו מהוריהם בנסיבות קשות, הגיעו לחופי עתלית לאחר ארבע שנות נדודים בהן סבלו מרעב, קור, חולי ופחד. בארץ, מצאו הילדים מחסה בקיבוצים, בפנימיות ובכפרי הנוער של הנרייטה סולד.

כ- 34 ילדים מילדי טהרן סבלו מפגיעות נפשיות קשות במיוחד כתוצאה מטלטלות חייהם ולכן לא ניתן היה לשלבם בפנימיות ובמוסדות הרגילים. בניסיון לתת מענה לצרכים המיוחדים של ילדים אלו, לשכת "בני ברית" בירושלים נענתה לפנייתה של הנרייטה סולד, וקיבלה על עצמה את הטיפול בקבוצה זו.

הילדים שוכנו בקומה השנייה של אכסניית בני ברית אשר הייתה ממוקמת ברחוב אתיופיה שבמרכז ירושלים. צוות טיפולי מיומן בראשות מר יהודה דוקס החל לעבוד במקום, והמוסד החדש עשה את צעדיו הראשונים בטיפול, ריפוי ושיקום ילדים בסיכון.

בשנת 1950 קיבל על עצמו ארגון נשות בני ברית האמריקני (לימים Jewish Women International) את האחריות להפעלת בית הילדים. הארגון קנה בעבור המוסד חלקת אדמה בת 20 דונם בשכונת בית וגן עליה הוקם הקמפוס הראשון של בית הילדים, שנחנך ב- 1956. אל בית הילדים הגיעו ילדים עם בעיות התנהגות, אשר למשפחותיהם היה קשה להתמודד עמם, והיו זקוקים לעזרה מקצועית.

מעל ל- 50 שנה בית הילדים התפתח והתרחב, נבנו במתחם ביתני מגורים, בית ספר ומעון לנערים והתפתחה תכנית טיפולית אשר עם השנים צברה הכרה בינלאומית. בשנת 1985 הוקם מעון לנערים בשם "בית חנה" במשכן המקורי של בית הילדים ברחוב אתיופיה, אשר לימים הפך למעון לנערים "בית קמפר". בשנת 2008 הועבר מעון הנערים "בית קמפר" למבנה נפרד בשכונת גילה בירושלים, וב-2014, בעקבות מחסור במקום וכתוצאה מגידול בפניות ל"בית קמפר", עבר המעון למבנה גדול יותר בשכונת קרית יובל ובכך הוכפל מספר הנערים במעון. המעון לנערים פעל עד שנת 2020.

בשנת 1999 הוקמה לצד בית הילדים המרפאה ע"ש גולדי קסל, שהתפתחה בהמשך ל המרכז לטיפול ולהכשרה במטרה לתת מענה טיפולי לילדים, מתבגרים ומשפחותיהם, ומענה הדרכתי והכשרתי למוסדות, גופים ואנשי מקצוע בתחום הטיפול, השיקום, החינוך וההדרכה. עם הקמתו התבסס המרכז על גוף הידע הפסיכואנליטי על התפתחות הילד, גיל ההתבגרות וההורות אשר נרכש ונלמד בטיפול בילדים ובני נוער במוסדות "הרי ירושלים" לאורך השנים.

המרכז, שנקרא ע"ש גולדי קסל, כולל מרפאה המציעה טיפול לאוכלוסיה הכללית של ירושלים, ומרכז הכשרה הכולל מגוון קורסים והכשרות לאנשי מקצוע. בשנת 2008 עבר המרכז מהמתחם שבבית וגן אל שכונת מלחה בעיר, ובהמשך לשכונת בית הכרם, שם הוא שוכן עד היום.

במרץ 2009 לאחר למעלה מחמישים שנות תמיכה ובעקבות שינויים פנימיים בארגון בני ברית האמריקאי, נפרדו נשות בני ברית מבית הילדים. בית הילדים עבר לקמפוס חדש ויפה בהרי ירושלים, ליד הכפר אבו-גוש, ועם המעבר ניתן לו גם שם חדש: "בית הילדים הרי ירושלים".

1943
הגעת ילדי טהרן
הילדים הראשונים מגיעים
ילדי טהרן מגיעים

34 מילדי טהרן מגיעים לאכסניית בני ברית ברחוב אתיופיה בירושלים

1950
ארגון נשות בני ברית מקבל עליו את האחריות להפעלת בית הילדים
1956
נחנך הקמפוס הראשון של בית הילדים בבית וגן
חנוכת בית הילדים בבית וגן
1975
מוקם מעון לנערים "בית חנה"

המעון מוקם במשכן המקורי של בית הילדים ברחוב אתיופיה

1996
קמה עמותת "מוסד בני ברית לטיפול פנימייתי"
The “Bnei Brit Treatment Institution” was established to operate the Children’s Home and the Group Home

קמה עמותת "מוסד בני ברית לטיפול פנימייתי" במטרה להפעיל את בית הילדים והמעון לנערים

1999
קמה המרפאה ע"ש גולדי קסל שהתפתחה למרכז טיפול והכשרה
The Treatment and Training Center was established in the name of Goldie Kassel
2008
המעון לנערים עובר לבית קמפר
בית קמפפר

המעון לנערים עובר לבית קמפר עד לסגירתו בשנת 2020 

2009
בית הילדים עובר לאבו גוש בהרי ירושלים

בית הילדים נפרד מנשי בני ברית, עובר לאבו גוש והעמותה משנה את שמה ל"הרי ירושלים"

2016
נפתח ביה"ס לפסיכותרפיה במרכז טיפול והכשרה
The School for Psychotherapy opened in our Treatment and Training Center
2022
קמפוס בית הילדים נקרא ע"ש חזי כהן
קמפוס הילדים על שם חזי כהן

בשנת 2022 הוחלט לקרוא לקמפוס ע"ש ד"ר חזי כהן, אשר ניהל את בית הילדים למעלה משלושים שנה. ד"ר כהן היה פסיכואנליטיקאי וד"ר לפסיכולוגיה, אשר פיתח את הגישה הטיפולית "הטיפול במרחב החיים" המיושמת ונלמדת בו עד היום, וזוכה להכרה והערכה בינלאומית רחבה.

דילוג לתוכן