דיוקן איש צוות: אילן בר-אב
"הגעתי לבית הילדים בשנת 1966", מספר אילן בר-אב, מנהל פנימיית בית הילדים העומד לפרוש הקיץ, "אבל מוקדם הרבה יותר, כבר בגיל 19 לערך, ידעתי שחינוך הוא התחום המענין אותי ובו אעסוק. עוד לפני כן הייתי מדריך בנוער העובד ולאחר מכן למדתי בסמינר למורים בדגש על חינוך מיוחד. ההולכים לחינוך מיוחד הם זן שניחן במנה גדושה של אידיאליזם. בזמני 
זאת הייתה ציונות. להיות מורה נחשב אז לאתגר".
וכאן מוסיף אילן בגילוי לב: "אני למשל ידוע כאיש חריג. יש לי דעות עצמאיות ולא תמיד קונפורמיות בהרבה נושאים". ואכן צריך אישיות מיוחדת שהתברכה במסירות בלתי-נלאית, כדי להקדיש 45 שנות חיים למסגרת התובענית והשוחקת של בית הילדים.
אילן העניק מרצונו החופשי את השנים הללו לילדים שגורלם התאכזר אליהם במיוחד. הוא נזכר בימים הראשונים ההם, כעשר שנים לאחר מעבר בית הילדים לאתר בית-וגן (לפני כן, מיום הקמתו ב-1943 ובמשך 13 שנה הוא היה ממוקם בבית חנה שברחוב אתיופיה במרכז ירושלים), כאשר נתבקש ע"י ד"ר חזי כהן, מי שניהל את "הבית" במשך כ-40 שנה, לשמש מדריך:
"המדריכים היו בעלי מוטיבציה 
גבוהה וכך הם גם כיום, אולם המעבר לפני כשנתיים אל מחוץ לירושלים (לקמפוס החדש בפאתי אבו-גוש) מקשה על הגיוס. המרחק, וההכרח לשהות בתחום בית הילדים שעות ארוכות מציבים קושי בפני סטודנטים ואנשי חינוך הגרים בירושלים. גם כך מצליחים המדריכים לעמוד במשימה המפרכת כ- 4-5 שנים לכל היותר".
25 שנה לימד אילן בר-אב בסמינר למורים בבית הכרם והעמיד דורות של תלמידים בתחומי הפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות. נסיונו האישי תרם ללא ספק לאיכות של שיעוריו אשר התבססו לא רק על ידע תיאורטי.
"לתיאוריה ערך מוגבל" הוא אומר בהתיחסו לספר הייחודי שפרסם בית ה
ילדים "הטיפול במרחב החיים". הגם שספר זה ממלא חלל ניכר בספרות הכתובה על הטיפול הפנימייתי בנוער בסיכון, הרי לדבריו, המטען הסגולי האישי והנסיון המעשי הם הבסיס ההכשרתי שאין לו תחליף.
מה היה אילן משנה בבית הילדים אילו התקציב הועמד לרשותו והביורוקרטיה העניקה לו יד חפשית?:
"הייתי מגביל למשל את הקבוצות ל- 12 ילד בלבד. יש לי הרבה פנטזיות, אך כללית השיטה סולידית וטובה ולא כל המשאלות ניתנות למימוש".
כיצד ניתן להתנתק לאחר 45 שנה?: "אינני יודע בדיוק לאן פני מועדות" אומר אילן, "אולם לפחות בשנה הראשונה אני מתכוון ליטול פסק-זמן מוחלט ולהעניק למחליפי אורי דוד יד חופשית. בינתיים אני יוצא לחופש, אבל החינוך נשאר וישאר חלק מעולמי גם להבא".
המחנך האהוב על הילדים והמורה הוותיק פורש.