סיפורה של איילה

הסיפור של איילה (שם בדוי) יכול היה לשמש כתסריט של סרט סוחט דמעות, אך הוא אמיתי. איילה הגיעה למוסד בני ברית בהיותה בת שבע וחצי. ילדה חכמה מאוד ויפה, עיניה הכחולות ושערה הבהיר מעידים על ארץ מוצאה – אוקראינה.

שתי נטישות בגיל צעיר

לא ידוע מיהם הוריה של איילה. בהיותה בת שנתיים וחצי (לפי הערכה) היא הובאה לתחנת רכבת הומת אדם בעיר מרכזית באוקראינה וננטשה שם. היא נמצאה על ידי עוברי אורח והועברה לבית יתומים.

בבית היתומים קיבלה איילה שם חדש, ושהתה בו שנתיים. יום אחד הופיעה אשה מישראל בבית היתומים, ובחרה בה להיות לה לבת. איילה הקטנה, דוברת הרוסית, הגיעה לארץ וכאן קיבלה פעם נוספת שם חדש. לכאורה סוף טוב, אבל שנה וחצי לאחר מכן הגיעה אמה המאמצת אל לשכה של משרד הרווחה וביקשה בתוקף לבטל את האימוץ. לעובדות המקום לא היתה ברירה. איילה הושארה במקום, והועברה למקלט לילדים המיועדים לאימוץ.
בתחנה זו שהתה שנה וחצי, במהלכן הוחלט כי היא לא מתאימה לאימוץ. איילה הייתה כה פגועה, עד כי הצוות המטפל, וכן הילדים האחרים במקלט, לא הצליחו ליצור איתה קשר. היו בעיות רגשיות קשות והיא חיבלה בכל ניסיון ליצור עמה קשר.

איילה מגיעה לבני ברית

כשאיילה הגיעה לבית הילדים המוזרות שבה בלטה מאוד, וכן העצב הרב שבעיניה. הצוות נתקל בקשיים רבים בטיפול בה. התנהגותה העמידה בפני המטפלים אתגרים עצומים. עם זאת התברר גם כי היא ילדה עם דמיון ועולם פנימי עשיר, וכי היא מתקשרת היטב בסביבת חיות ואוהבת להימצא לצדן.
לאט, לאט, הבדידות הרבה שאפינה אותה החלה נסדקת. איילה מסתגלת למקום, לקבוצה, לצוות. מתברר שהיא טובה מאוד בחשבון ואוהבת ללמוד.

אפוטרופסות ומשפחה מארחת

מאחר שפקידת הסעד התירה את הסדר האימוץ  נשארה איילה בעצם ללא אפוטרופוס. בית הילדים היה מחויב למצוא פתרון למצב הזה. בימים אלה, מתקיימים בבית המשפט תהליכים לאשר אפוטרופסות על איילה לאשה מעניינת ומרשימה, בעלת משפחה משלה, לשעבר עובדת סוציאלית שעשתה הסבה מקצועית לעורכת דין, אשר התמסרה לאתגר ונמצאה מתאימה.

בנוסף, מתחיל בית הילדים בהליכים למצוא לאיילה משפחה מארחת, לאחר שתתחזק יותר ותוכל להפיק תועלת מקשר חדש שכזה.