ארועי חודש יולי 2012

 

"סוף זה תמיד התחלה" - טקסי סיום בבית הילדים 2012

בתאריך 15 ביולי בוגרי קבוצת "כפיר" מהחטיבה הצעירה (בגילאי 11-12) ושבעה בנים מהחטיבה הבוגרת (בגילאי14-15)נפרדו לשלום מבית הילדים בשני טקסים מרגשים ומלאי דמעות באותו יום.

הצעירים, בני המשפחה, החברים וכמובן הצוות התאספו כדי לציין את המסע הארוך, והקשה לפעמים, שעברו יחד עם הילדים בתקווה להמשך טוב יותר. לפני תחילת הטקס הייתה תערוכה של אלבומים אותם כל ילד הכין באהבה לאורך כל השנה. האלבום הכיל את התפיסה של כל ילד את עצמו, ואת מה שהם מרגישים שצברו בשנותיהם בבית הילדים. בנוסף, הילדים כתבו האחד על השני ועל כל ילד כתב אחד מאנשי הצוות. החלק המעניין ביותר היה לראות כיצד הילדים בחרו להביע במילים שלהם את התהליך שהם מרגישים שעברו בבית הילדים.

ש: "במהלך השנה הראשונה כאן, היה מאוד קשה לי ללמוד או לדבר עם מישהו. לא רציתי להתקשר לאף אחד. אבל, לאט, לאט, אני התחלתי לדבר ולא להישאר שקט כמו לפני. היום, אני שונה לחלוטין. אני זוכר במהלך השנה הראשונה, השנייה והשלישית שהלכתי עם המדריך שלי לאכול סטייקים יחד. איזה כיף זה היה!"

ח: "במהלך השנה הראשונה שלי, אני לא הקשבתי למדריכים ולמורים; הייתי פראי, ועשיתי הרבה בעיות. בשנה השנייה שלי סוף סוף הבנתי שהם רק רוצים לעזור לי. כך במהלך השנה השלישית שלי אני כבר האמנתי להם ללא תלונות, ובשנה הרביעית כבר הרגשתי שאני אוהב את המדריך שלי ושהוא כל כך טוב, נחמד. אני חושב עליו כמו אבא.

ד: "זה כמו נס, כי במהלך השנה הראשונה כל מה שרציתי היה לחזור הביתה, הייתי מפחדת ולא ידעתי כלום. כל יום נעזרתי קצת יותר, אבל עדיין רציתי ללכת הביתה. חודשים עברו, התחלתי למצוא חברים. אני כאן, בסוף השנה הרביעית שלי ואני לא רוצה לעבור מכאן. המקום נכנס עמוק לתוך לבי ויישאר לעולם. אני כל כך שמחה שהגעתי לבית זה, אשר עזר לי ונתן לי את האומץ לשנות דברים בחיים שלי. הייתי נוראית. שיקרתי כל הזמן, קיללתי והכתי אחרים. אך השתנתי לטובה, אני בוגרת ואגדל כאן עד שאהיה נערה."

ג: "במהלך השנה הראשונה הייתי ילד מוטרד מאוד, לא היו לי נימוסים, אני תמיד הייתי עצוב ובכיתי בכל פעם שחשבתי על אמא שלי. אבל לאט לאט השתמשתי במקום. בשנה השלישית, היה הרבה יותר רגוע, ידעתי שהמדריכים שלי שם כדי לעזור לי. היום, אני תלמיד טוב, אני מקשיב. אני חושב שעברתי דרך ארוכה. התחביבים שלי: אני ילד שאוהב ספורט וטיולי הליכה. אני ילד חביב, אני אוהב את החופש שלי. בביתן, הייתם כמו הוריי, כל בוקר באתם להעיר אותי, לתת לי חיבוק ונשיקה, לומר: ' קמים, כדאי להתחיל יום חדש!' ".


הבית של יחידת "כפיר"

מסורת היא בבית הילדים שהקבוצה שעוזבת מתכננת פרויקט שיישאר כמזכרת לטובת כל הילדים שנשארים אחריהם. השנה החליטה קבוצת "כפיר" שאמנם יש לנו קמפוס חדש ויפה, אך אין מספיק פינות צל שבהן ילדים יכולים לשבת לבד או בקבוצות קטנות, לדבר או לקרוא או להעביר זמן שקט. אז הם החליטו לבנות לנו בית- וזה בדיוק מה שהם עשו. הבית עשוי עץ והשמות של כל ילדי קבוצת "כפיר" מוטבעים עליו. ה"בית" הקטן יפה ויש בו שני ספסלים והוא מספיק לשניים – שלושה ילדים. בטקס חגיגי חשפה קבוצת "כפיר" את המתנה שלה בפני שאר הילדים. לא לקח זמן רב וה"בית" שקבוצת "כפיר" בנתה הפך למקום פופולרי בבית הילדים.

 

מלון נוה אילן - הבית השני של הילדים

כפי שהיה בשנה שעברה, חברינו המסורים במלון נווה אילן הזמינו את כל הילדים שלנו להצטרף אליהם ולנפוש ביום כיף במלון. ב9:30 הילדים עלו לאוטובוסים וכאשר הגיעו לבית המלון, התפזרו בין מתנפחים ענקיים, ערסלים ושולחנות כדורגל שהיו פזורים על הדשא. אף אחד לא נשאר חסר פעילות - פרט לצוות. הבנים והבנות היו מוקסמים כל כך על-ידי האטרקציות, עד כי חלק מהמדריכים והמורים אפשרו לעצמם להירגע תוך לגימת קפה טעים ששף המלון בעצמו הגיש להם. בנוסף, הוזמנו הילדים לעולם הילדים במלון שם הם שחקו במחשבים ומשחקי וידאו ואפילו צפו בסרט ילדים מיוחד ב'קולנוע הילדים' במלון.

בשעה 12:30, כל הילדים והצוות הוזמנו לחדר האוכל הראשי של המלון, בו היו שמורים עבורם במיוחד שולחנות. בחדר האוכל היה מזנון עשיר ומגוון והם הוזמנו לקחת אוכל בעצמם. כמי שאירחו את הילדים שלנו בעבר ,התפריט הועשר בכל הדברים שהילדים שלנו אוהבים. נקניקיות, המבורגרים, ושניצלים בנוסף לכל שאר המאכלים הטעימים שמוצעים לכל אורחי המלון. עם משמעת עצמית אשר תמיד גורמת להתפעלות של צוות המלון, הבנות והבנים נגשו בשקט עם הצלחות למזנון. הם היו נרגשים במיוחד ממזנון הקינוחים שהציע להם מגוון עצום של עוגות, גלידות, עוגיות, ענבים, מלון ועוד.

עבור הילדים שלנו שאין להם לעיתים קרובות את ההזדמנות להתארח במלון, החוויה היא תמיד חד פעמית ובלתי נשכחת. תודה לצוות מלון נווה אילן עבור אירוח של יום נוסף מהנה ונפלא!

 

פעילות הקיץ בבית הילדים

1. פרוייקט פינת הישיבה של קבוצץ "גלבוע" - תכנית הטיפול במגורים בבית הילדים מבוססת, בין היתר, על הצורך לטפל בכל ילד באופן אינטנסיבי. לכן, חופשות החגים והקיץ וגם חופשות סוף שבוע אינם חופפים את לוחות הזמנים המיושמים בפנימיות אחרות. כאן, הילדים יכולים ללכת הביתה בחגים שלוש פעמים בשנה (סוכות, חנוכה, פסח), ובשלושה סופי שבוע נוספים במהלך השנה (החל מאחר הצהריים של יום חמישי ועד יום ראשון בבוקר). בית הספר פועל במהלך חודש יולי, ואחריו תכנית הקיץ (קייטנה) למשך שבועיים. במהלך פרק זמן זה אנו מנסים לאתר פעילויות כיפיות ומרגשות לילדים, כיוון שמזג האוויר חם וסבלנותם לשהות בכיתה פוחתת.
במאמצינו להמשיך ולשמור על קמפוס "ירוק", לקחו ילדי קבוצת "גלבוע" על עצמם פרויקט שאפתני של ביצוע פינת ישיבה על המדשאה מצמיגים ישנים ממוחזרים. עם קצת עזרה מהמורים והמדריכים, הילדים הכינו את האזור, אספו את הצמיגים הישנים ושפכו את המלט. התוצאה הסופית שימושית ויפה להפליא.

 

2. פול מור, אשף כלי הנגינה - ממש לפני סוף שנת הלימודים הילדים פגשו באיש מיוחד בשם פול מור, שחשף אותם לרעיון 'שהם יכולים לעשות מוזיקה מכל דבר'. ומי לא אוהב מוזיקה.......(או רעש!)?! פול מור השתמש בחרוזים, מזוודות ישנות, סירים ומחבתות והראה לילדים כיצד ניתן ליצור מנגינה מכל מה שסביבנו.